הוואי. תמיד כשחשבתי על הוואי, דימיינתי נוף אקזוטי, חופים קסומים, גלים מרשימים, גולשים חטובים, שייקים טריים של אננס ומנגו על החוף, קוקוסים, אוכל טוב... ואז זכינו להגיע לחופשה על האי עם השם הכי קסום, וגיליתי, לפחות ברושם הראשוני, ש- לא בדיוק, אבל בערך... נו נגיד... או שגם הפעם פיספסתי את ה-מקום? נראה לי שלא...
הקטע הכי מדהים הוא איך, תוך שש שעות טיסה, עוברים מחורף, גשם קור ובגדי פליז, לקיץ חמים ונעים, ומתהלכים בטבעיות בבגד ים וכפכפים.
אז נחתנו בהוואי, כווווולנו, כל השישייה ("lots of you", כמו שכינתה אותנו בחיוך הדיילת, כשהתייחסה לכמה אנשים כולל טופס ההצהרה שנתנה לנו כדי שנאשר שאנחנו לא מכניסים חיות או פירות לאי) - אבא, אמא, שני בני תשחורת ביקורתיים ונרגנים, נסיכה מתוקה שרוקדת ומזמרת נון-סטופ וגור קטן קודח מחום. כן, כן, הגור התאושש כעבור יומיים קודחים (טמפרטורה מבפנים ומבחוץ), אבל כנראה היינו צריכים לעבור גם את הקטע הזה כדי להעריך עוד יותר את החופשה האקזוטית.
אז מה עשינו?
יום טיפוסי שלנו בהוואי היה מורכב מ-:
15% מהיום: התארגנות ליציאה לים (לבישת בגד ים, אריזת תיק ים, כולל בגדי ים, בגדים להחלפה, מגבות, מחצלות, דלי וכף ולשחק בחול, קצת נשנושים...)
10% מהיום: פורקים את כל הציוד מהג׳מבו-טנק השכור וצועדים לחוף, ותהליך ה-rewind של כל זה.
25% מהיום: סיפוק הצורך המכונה - ״אני רעעעעב/ה״, דהיינו האכלה, שתייה ובליסה.
15% מהיום: סיפוק צרכים מיוחדים כגון: ״אני צריכ/ה לשירותים. מהר! אני חייייייייב/ת!!!!״, הרגעת מכאובים (״שורף ליייייי!״), גירודים, שריטות ושאר תופעות הקשורות לחשיפת יתר של ילדים לשמש + מי מלח.
15% מהיום: חיפוש עצמים שנעלמו באורח פלא קסום (משקפי שמש, כובע, מגבונים, מפתחות...), זאת תוך כדי הטחות אשמה הדדיות ומשפטים שמתחילים ב- "אמרתי לך".
20% מהיום: הילדים משתכשכים במים והמבוגרים על תקן המצילים (רק בלי חסקה ובלי פמלה אנדרסון).
2% מהיום: המבוגרים נופשים, הווה אומר, התעסקות נון-סטופ עם האיי-פון (אני) או בהייה מצועפת לכיוון האופק (האביר).
(*כן,כן, למי שהתעקש לחשב - נכון, יש פה יותר מ- 100%. הסעיף האחרון הוא בונוס).
לסיכום: נכון, נופש בהוואי, בקהילות מסויימות של הישראלים המטיילים פה בעמק, לא מי יודע מה "נחשב". הרי אם אנחנו כבר פה, יש הטוענים שיש מקומות אקזוטיים יותר "שווים" (מקסיקו? קוסטה ריקה? יערות הגשם?), שלא לדבר על דירוג ה"שווה" בין איי הוואי. אני לפחות, גיליתי ששוב הפשטות מנצחת - ים, חול, גלים, נעים ולא חם מדי, טיולים רגועים באי, זמן איכות של בהייה נטו והכי חשוב - מכונת כביסה ומייבש בדירה ששכרנו... (חזרנו בלי כביסה מלוכלכת!) איזה כיף! מצחיק שהייתי צריכה ליסוע כל כך רחוק כדי להבין את זה...
********
מפניני הטיול:
הנסיכה מגדירה שלטון רוב דמוקרטי: ״מה יותר, שלוש או שניים?! אז צריך לעשות מה שהשלוש רוצים!״ (ונחשו מי אלו הם ה-״שלוש״...). או לחילופין - ״כולם לא רוצים ללכת חוץ ממכם (=ההורים המתעללים)״.
בכניסה למים בחוף חדש שגילינו:
הבכור: ״המים קרים פה!!!!״
המתוק: ״המים ירוקים פה!!!!״
... מיותר לציין שבסופו של דבר היינו צריכים להוציא אותם מהמים בכוח כי כבר החשיך, לא?
אמא (כשאחד האחים רצה לקחת ממעט הקינוח שקיבלה אחותו אחרי שחיסל את המנה הענקית שלו): מכירים את הסיפור על ״כבשת הרש״?
בן (בהתלהבות רבה): ״כן!!! זאת הכבשה שחצתה את ה- highway ונכנס בה van???״ ... נו, באמת...
