חזל״ש

חוזרים לשיגרה... 

לא יאמן, אבל סופסוף (אצלנו כבר ב- 19 באוגוסט) נגמר החופש הגדול, שהשנה עבר עלינו מוטרף במיוחד והתפרס על שתי יבשות ושלוש מדינות, ואנחנו מתחילים פה שנה שנייה. זו למעשה "התחלת שנה" שאנחנו חווים בפעם הראשונה כי בשנה שעברה הגענו באוקטובר, אבל הכל כבר די מוכר ועובר די חלק. 

אז הרשו לי, חברי האהובים, לחלוק איתכם קצת משיגרת ימינו פה. אני צריכה להעלות את זה על אקסל או משהו, כי אני עדיין לא לגמרי שולטת במי פה מה עושה ומתי... תוך חודש-חודשיים מקסימום חצי שנה בטוח אשתלט על הכל.
אבל ממילא הכל פתוח לשינויים... (מה גם שהחוגים פה הם לא שנתיים כמו בארץ אלא ל"עונה", זאת אומרת, כל חודשיים צריך להרכיב תוכנית חדשה). 
אז אצלנו פה ב"רילוקיישן", זו למעשה חלוקת הכוחות כרגע:

הבכור-"הגבר" (אני מחוייבת על ידו לציין את המילה הזו צמוד לשמו, ודי בצדק - הוא באמת הופך לגבר...) -
מתחיל 7th grade ב- middle school, מרחק 10 דקות נסיעה מהבית (כולל high way). מתחיל כל בוקר
ב- 8:35am, חוץ משלישי ורביעי שאז זה ב- 9:12am, ומסיים ב- 3pm. אוהב סנדביץ' עם גבינה צהובה, אבל בד"כ לא לוקח כלום כי מצליח לשכנע אותנו שיאכל בקפיטריה ("היום יש פיצה/ סושי/ whatever/ subway שאני מאד אוהב", אבל בסוף לא אוכל כלום כי "האוכל בקפיטריה היום נראה לא טעים". חוזר "לא רעב". משחק פעמיים בשבוע מ- 5pm עד 6:30pm בליגת הכדורגל של העונה (רבע שעה נסיעה מהבית לכל כיוון, כולל high way) ורוצה גם טניס וגיטרה.

פסגת שאיפותיו (נכון לאוגוסט 2010): להתקבל ל- Stanford.

ה"מתוק" - מתחיל 4th grade ב- elementary school שלוש דקות הליכה מהבית (אבל שבע דקות עד לכיתה). מתחיל כל בוקר ב- 8am ומסיים ב- 2:30pm חוץ מיום שלישי שמסיים ב- 1:25pm. אוהב סנדביץ' עם מיונז ופסטרמה ו"תפוח משולשים" (השם שאבא נתן לתפוח חתוך לרבעים). משחק בחוג ספורט שמתארגן בבי"ס בימי חמישי מ- 2:45pm עד 3:55pm. רשום לכדורגל מסוף ספטמבר ורוצה גם לשחק בעונה הבאה בליגת הכדורסל.
רוצה גם "ללמוד תופים" אבל אמא ואבא לא מתלהבים... כשנשאר לחוג בבי"ס לוקח גם ארוחת צהרים חמה בתרמוס. בכל מקרה חוזר "מת מרעב".

פסגת שאיפותיו (נכון לאוגוסט 2010): להיות שחקן פוטבול.

ה"נסיכה" - לומדת בגן חובה, המכונה פה kindergarten אבל למעשה זה ממש כמו כיתה א' בארץ, ונמצא בבי"ס היסודי (כאמור שלוש דקות הליכה מהבית). מתחילה כל בוקר ב- 10am ומסיימת ב- 2pm. אבל בפועל מתחילה כל בוקר ב- 8am (עד שיוצאים ועד שמגיעים זה כבר 8:15) במסגרת ה- CDC (נשמע ועולה כמו אוניברסיטה, אבל למעשה מדובר ב"צהרון", רק לבוקר) שנמצא בביה"ס וב- 10 עוברת לגן. אוהבת סנדביץ' "בלי הקשה" עם קוטג' או חמאה ומלפפון ולפעמים גם פרי או "יוגורט סטיק" או חטיף גרנולה. מחזירה הכל כשנגוס ביס אחד מכל דבר והיא, כמובן, במצב של "מתה מרעב".

רשומה לחוג Gymnastics בימי שני מ- 5:15pm עד 6:10pm חמש דקות נסיעה מהבית, ומאוקטובר כנראה גם לחוג עברית (חייבים לשמור על המורשת, יש פה סיפורי אימה על עוללים ישראלים ששכחו את שפת אימם, רחמנא ליצלן) ביום שלישי, גם חמש דקות מהבית , אבל מאיימת ש"לא תלך לשום חוג". יש סיכוי שיוותרו לה על העברית...

פסגת שאיפותיה (נכון לאוגוסט 2010): להיות תמיד עם אמא.

ה"גור" - בתהליך הסתגלות  ל- daycare ששייך ל"גן שולה" המיתולוגי, אם כי במבנה אחר. חמש דקות נסיעה מהבית. מתחיל כל יום בשעה שאמא מתפנה אליו אחרי שאחיו הגדולים מאופסנים במסגרותיהם בשאיפה לסיים ב- 1:30pm.

בוגר חוג Music 1 ב- Gymboree לא בטוח אם ימשיך לשלב הבא (לאמא אין כוח לעוד חוג). 

פסגת שאיפותיו (אוגוסט 2010): לאכול חול, אבנים קטנות או כל דבר אחר שמוצאים על הרצפה ואסור להכניס לפה.

"אבא" - מתפקד. עובד כל יום מ- 8am עד... ? (לטענתו רק הגור מתייחס אליו כשהוא חוזר). אוכל צהריים בחוץ עפ"י תפריט ש "תלוי בלקוח". קשור מאד לאנג'לה מהניקוי יבש.

פסגת שאיפותיו (נכון לכל מועד):  לשמור על כושר.

"אמא" - "לא עובדת". לאור הניסיון הרב שצברה בתחום, שוקלת להתחיל לעבוד בשכר כנהגת הסעות בג'מבו-טנק. ניזונה משאריות. מחפשת חוגים בתחומים: בישול על מכסה מנוע וחקר מדע האושר.

פסגת שאיפותיה (נכון לכל מועד): לנוח.

 

מברכת אתכם לרגל סיום החופש הענק והמהביל  ולרגל החזרה לשיגרה גם בארצנו הקדושה. חיזקו ואמצו! ובמיוחד לרגל החזרה לשיגרת ימי שישי בבוקר, פנויים מילדים ורוויים קפה הפוך או אייס קפה משובח (תשתו אחד גם בשבילי :), כשעיתוני השבת באופק. 

וכמובן - הרבה הצלחה וד"ש חם מכולנו לכל הצאצאים המקסימים שגדלו בשנת לימודים ומתחילים שנה חדשה בביה"ס, ובמיוחד לעוללים שעולים לכיתה א'!!!

חיבוקים ונשיקות!